רש"י על תמורה ט׳ ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה ט׳ ע״ב:ט״ו רש"י על תמורה י׳ ע״א:ג׳ »

1 תמורה פתח ↗

וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: אִם תִּימְצָא לוֹמַר שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת לָא — מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה אִיתּוֹסַף בַּהּ חֲדָא זִימְנָא חוֹמֶשׁ, שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַאי? תֵּיקוּ.

2 תמורה פתח ↗

3 תמורה פתח ↗

16 חדא מגו חדא - כלומר סיפא דבעייא דרבי אבין ארישא דמילתא קאי ולאו מילתא אחריתי היא אלא שני גופין ושתי קדושות בעי:

17 ואם תמצא לומר קאמר - אם תמצא לומר היינו חדא מגו חדא:

18 מהו - מי אמרי' כיון דשני גופין ושתי קדושות נינהו לא מיקרי הקדש שני ומוסיף חומש דהא בהא קדושה והאי גופא לא אתוסף חומשו או דלמא סוף סוף מכח קמא אתא מעיקרא והקדש שני הוא לגבי חומש. לישנא אחרינא ירושלמי וכלישנא בתרא דלעיל דבעיא דרבי אבין גבי תמורה גרסי' לה נמי הכא ופירושי מפרש:

« רש"י על תמורה ט׳ ע״ב:ט״ו רש"י על תמורה י׳ ע״א:ג׳ »